העידן בו אנו חיות, מציף אותנו בשפע של גירויים ומטלות בכל תחום אליו אנו פונות: עולם העבודה מושפע מהגלובליזציה ומהטכנולוגיה וגבולות הזמן והגיאוגרפיה שלו נמתחים וגולשים לשאר תחומי החיים. ההורות תובענית לא פחות ואף תרבות הפנאי מספקת לנו שלל אפשרויות לניצול הזמן.
כל אחת מאיתנו ממלאת בחייה הבוגרים כמה תפקידים במקביל (בת זוג, עובדת, בת, אם, חברה ועוד). מכל תפקיד כזה נגזרות מטלות ומשימות שאנו רוצות וצריכות למלא. כך, אנו מוצאות עצמנו מתנהלות תחת מערכת דרישות ואילוצים תובענית. פעמים רבות אנו חשות "קונפליקט תפקידי", כלומר, אנו חשות כי תפקוד מיטבי במסגרת אחת גובה מחירים גבוהים באחרת. נשים, יותר מגברים, חוות קונפליקט תפקידי הנובע ממחויבותן הכפולה לבית ולעבודה.

באופן כללי, חוויות בתפקיד אחד עשויות להשפיע בצורה ישירה או עקיפה על איכות החיים בתפקיד אחר. כאשר החוויות הן חיוביות, הן מהוות מקורות לכוח שמובילות ליצירת הזדמנויות לאינטגרציה בין עבודה למשפחה (Friedman & Greenhaus, 2000).

הפופולאריות לה זוכה הפרספקטיבה של "קונפליקט עבודה-משפחה" נובעת מתאורית המחסור, שמניחה שזמן ואנרגיה הינם קבועים ולכן אנשים שממלאים מספר תפקידים בהכרח חווים קונפליקט הפוגע ברווחתם (Marks, 1977; Sieber, 1974). ניתן לתאר את הקונפליקט הזה בדרכים שונות. לדוגמא, ע"פ כיוון הקונפליקט:

קונפליקט עבודה-משפחה: העבודה משבשת את חיי המשפחה. מטלות של העבודה, הנובעות מעומס, נסיעות תכופות וכדומה, תובעות זמן ותשומת לב על חשבון הבית והמשפחה. או קונפליקט משפחה-עבודה: "גלישה" של הלחצים הקשורים לבית אל מסגרת העבודה. מטלות שונות של ניהול הבית או טיפול בבני המשפחה תובעות זמן ותשומת לב על חשבון העבודה.

דרך נוספת לתאר את הקונפליקט היא על ידי מהות הקונפליקט:
קונפליקט מבוסס זמן – זמן שמושקע בפעילויות בתפקיד אחד בא על חשבון פעילויות בתפקיד אחר. מקורות הקונפליקט הם שעות עבודה ארוכות וחוסר גמישות בשעות העבודה.
קונפליקט מבוסס מתח - כאשר המתח והלחץ בתפקיד אחד פוגעים בעשייה של תפקיד אחר. מקורות הקונפליקט הם חוסר בהירות לגבי מהות התפקיד בעבודה וקונפליקט בעבודה שעלול לגרום לאדם להיות במתח כאשר הוא בבית.
קונפליקט מבוסס התנהגות - כאשר התנהגות המתאימה בתפקיד מסוים לא מתאימה בתפקיד אחר. לדוגמא, התנהגות אוטוריטטיבית המקובלת למשל בצבא, עלולה לא להתאים לאווירה בבית.
הפרה של האיזון בין התפקידים השונים לאורך זמן או באופן קיצוני, עלולה להוביל לשחיקה ולנסיגה מביצוע אחד או יותר מהתפקידים שלנו (העדרות מרובה ממקום העבודה, איחורים, התפטרות, גירושין, חולי וכד'). מחקרים שנערכו בארץ ובעולם מראים, כי איזון של התפקידים מאפשר לאדם להיות יצרני ויצירתי יותר; מחויב ונאמן למגוון תפקידיו; ממוקד ולכן פחות מעורב בתאונות דרכים או תאונות עבודה; שבע רצון ומסופק מתפקידיו השונים.

האיזון הינו מטרה הניתנת להשגה. אפשר ללמוד להתבונן בחיינו דרך "משקפי האיזון", לברר מהם הצרכים שלנו בכל תקופה, לשקלל את הצרכים לאור עקרונות פשוטים לחיים מאוזנים ולבחור את סדרי העדיפויות הנכונים לנו באותו הזמן.